Home

תכנית העבודה מול רשות המסים תלויה במידה רבה בכוונותיכם הסובייקטיביות. במידה והתגבשה אצלכם החלטה להעתיק את מרכז החיים במסגרת רילוקיישן לארה"ב למספר שנים או להגר לארה"ב, נדרש להתחיל בהכנה לקראת ניתוק תושבות מישראל הן לצורכי מס והן לצורכי ביטוח לאומי. אחרת קיימת חשיפת מס הכנסה ותשלום כפול של דמי ביטוח לאומי. שהות בחו"ל מעל 183 ימים מהווה חזקה בדין הפנימי בתהליך ניתוק התושבות, אך היא אינה מספיקה לצורך השלמת התהליך. ע"פ פקודת מס הכנסה ופסיקות רבות של בתי המשפט בנושא, נקבע כי על מנת שתוכלו לקבל הכרה במעמד "תושב חוץ", יש לנקוט בפעולות משמעותיות בטרם היציאה מישראל וכן לאורך כל השהיה בארה"ב, שיוכיחו מעבר לכל ספק שהייתה כוונת ניתוק תושבות מישראל.

ישנה חשיבות רבה להסדרת "מעמד התושבות לצורכי מס" בתהליך ההגירה לחו"ל מול רשות המסים בישראל. הקביעה על מעמד התושבות תשפיע באופן מהותי על האופן שבו אתם צריכים לפעול מול רשות המסים ולדווח על ההכנסות שתפיקו בעתיד.  קיבלתם הצעת עבודה בארה"ב או החלטתם להגר לארה"ב? וודאו שאתם מטפלים נכון בנושא המיסוי והביטוח הלאומי. תכנון מוקדם עם רואה חשבון מומחה מיסוי בינלאומי הוא המפתח להצלחת התהליך וחיסכון במס. ככל שתקדימו את תהליך הייעוץ, כך יהיה ניתן לתכנן את המס ולהתוות עבורכם את דרך הפעולה המושכלת וזאת לאחר בחינת מכלול השיקולים והיבטי המיסוי.

אחד הנושאים החשובים שיש להביא בחשבון כאשר שוקלים רילוקיישן הוא תשלום המס. האם צריך לשלם מס גם במדינה שבה עובדים וגם בישראל? האם יש הטבות מס למי שנוסע לעבוד בחו"ל למספר שנים? ומתי ישראלי שעובד בחו"ל לא נחשב עוד תושב ישראל?

האפשרות לעבוד מספר שנים בחו"ל עבור חברה ישראלית או בינלאומית קוסמת לישראלים רבים. בכל שנה יוצאות אלפי משפחות ישראליות לרילוקיישן בכל רחבי הגלובוס בעקבות הפרנסה ובתקווה להגשים את החלום, לחוות תרבות אחרת ושונה ולזכות בהכנסות גבוהות, בהטבות סוציאליות שונות ובתנאי מחיה טובים ומשופרים. המעבר למדינה זרה כרוך גם בקשיים רבים, ודורש טיפול בנושאים רבים כגון השגת ויזת עבודה, איתור מקום מגורים, מציאת מסגרות לילדים, תעסוקה לבן הזוג ומיסוי. חשוב להבין מראש מהם היבטי המיסוי וכיצד הם יכולים להשליך על גובה הרווחים והתשלומים השונים הן בישראל והן במדינה הזרה שאליה עוברים למשפר שנים.

תושב ישראל, שביצע רילוקיישן לחו"ל, ייחשב לתושב ישראל לצורכי מס, כל עוד לא דיווח על ניתוק התושבות לרשויות המס. כתושב ישראל יחויב בדיווח על הכנסותיו (לרבות הכנסותיו מחו"ל) ותשלום מס במדינת ישראל ומנגד, במעמד תושב חוץ ייתכן ויהיה פטור מדיווח. לתהליך הרילוקיישן קיימות השלכות מיסוי על תושב ישראל ובני משפחתו, והעיקרית שבהן הנה חבות דיווח ותשלום המס על ההכנסות שהופקו בחו"ל  ולכן ישנה חשיבות עליונה בקבלת ייעוץ מס בטרם ביצוע תהליך רילוקיישן מנותן שירותים מומחה במיסוי בינלאומי. 

האם תושבי ישראל נדרשים לשלם מס הכנסה וביטוח לאומי גם כאשר הם עובדים ומתגוררים בחו"ל?

מס ההכנסה ודמי הביטוח הלאומי הם תשלומי חובה עבור כל ישראלי, כאשר גובה התשלום מבוסס על גובה ההכנסות השנתיות. שיטת המיסוי היא פרסונלית, ולכן כל תושב ישראלי חייב לדווח ולשלם מסים על מלוא הכנסותיו, גם ההכנסות שיצר בחו"ל וגם ההכנסות שהפיק בישראל. כל עוד אדם נחשב לתושב ישראל על פי הגדרות רשויות המיסוי, עליו להמשיך ולשלם מס הכנסה וביטוח לאומי בישראל, גם אם הוא מתגורר ומועסק במדינה אחרת.

עם זאת, ישראל חתומה על אמנות מס עם רבות ממדינות העולם, ומרבית המדינות המפותחות אשר אליהן עוברים ישראלים למשך מספר שנים לצורך עבודה. אמנות אלו נועדו בין היתר למנוע מצבים של תשלום כפל מס בשתי המדינות. כאשר הרילוקיישן מתבצע למדינה שאינה חתומה על אמנת מס עם ישראל, שתי המדינות ידרשו תשלום מס עבור ההכנסות. כמו כן, ישנן אמנות שונות לביטוח הלאומי ולמס הכנסה, וחשוב לשים לב לעובדה זו.

בכל הקשור לתשלום מס הכנסה, המס אשר משולם במדינה שבה עובד ומתגורר תושב ישראל יקוזז מתשלום המס שעליו לשלם בישראל. ואולם, מבחינה כלכלית, לעתים משתלם לנתק את התושבות מישראל כדי לא לשלם כלל מס הכנסה בארץ.

האם ישראלי שעובד ומתגורר במדינה זרה עדיין נחשב תושב ישראל לצורך מס?

כדי לקבוע האם אדם נותר תושב ישראל או לא, מתבצעת הערכת מרכז החיים שלו והיכן הוא מתגורר, וזאת בין היתר על פי מספר הימים שבהם שהה בישראל. מעבר למקום שבו הוא מתגורר בפועל, רשות המסים תבחן האם הוא מחזיק בבית בישראל, היכן חשבונות הבנק שלו, היכן הוא בוחר לבצע השקעות ועוד. לעתים, גם אם על פי חוקי המס הישראליים אדם נחשב תושב ישראל, הוא לא ייחשב תושב ישראל לפי אמנת המס.

מבחינת ביטוח לאומי, תושב ישראל ברילוקיישן יכול להמשיך ולשלם סכום חודשי מינימלי לביטוח הלאומי כדי לשמור על זכויותיו בישראל, או שיוגדר כי אינו תושב לצורך ביטוח הלאומי. ואולם, חשוב לדעת כי כאשר מנתקים תושבות לעניין הביטוח הלאומי, הזכאות לקבלת שירותי רפואה בישראל תינתן רק בתום תקופת המתנה שיכולה להגיע עד חצי שנה.

מהם הקריטריונים לאי תשלום מס בישראל בעקבות רילוקיישן?

ע"פ פרסום של החלטת מיסוי מקדמית, נקבע כי ישראלי אשר עובד בחו"ל במדינה החתומה על אמנה עם ישראל, ייחשב לתושב חוץ בכל הנוגע לתשלום המס. זאת כל עוד עבד והתגורר במדינה הזרה במשך שלוש שנים לכל הפחות, ובני משפחתו התגוררו עמו באותה מדינה במשך 30 חודשים לכל הפחות. בעוד בעבר ניתן היה לשהות בישראל עד תקופה של 65 ימים כדי לשמור על הגדרת תושב חוץ ולהימנע מתשלום מס הכנסה בישראל, החלטת המיסוי קובעת כי כעת ניתן לשהות במשך תקופה של 75 ימים בישראל. מומחים חולקים על נפקות ההחלטה מפאת היותה מנוגדת להלך הרוח הפסיקות שקבעו כי ניתן אף לנתק תושבות מס לאחר תקופה קצרה מ- 3 שנים. 

הודעה חשובה לישראלים ששבו לישראל בעקבות נגיף הקורונה
רילוקיישן בצל המגפה והשפעתה על מבחן התושבות

בעקבות התפרצות המחלה בסין, שבו לישראל מאות אלפים ישראלים עם משפחתם בתחילת פברואר, ומאז הם כאן. מאחר שאינם יכול לחזור לחו"ל, חלקם עובדים מישראל וממשיכים לקבל את משכורתם מהחברות בחו"ל, לחשבון בחו"ל. 
הם מתגוררים באופן זמני אצל משפחתם בישראל או בבתי מלון או בשכירות בישראל, ובמקביל עדיין משלמים את דמי השכירות הנדרשים על הדירה ששכרו בחו"ל.

כעת החלו להתעורר אצלם שאלות בנוגע לתושבות ישראלית לצורכי מס. 
האם יהפכו בעל כורכם תושבי ישראל ויידרשו לשלם את המס, האם עדיין ייחשבו כתושבי חוץ לצורכי הדין הישראלי?

ההגדרה הנוכחית של "תושב" לצורכי מס קובעת כי מי ששהה בישראל יותר מ-183 יום בשנת המס, או מי ששהה לפחות 30 יום בשנת המס הנוכחית, ובספירה תלת-שנתית של השנה הנוכחית יחד עם השנתיים שקדמו לה, יותר מ-425 יום - נחשב לתושב ישראל.

לצד המבחן של "מספר הימים" קיים גם מבחן מהותי הגובר על החזקות המספריות, והוא "מבחן מרכז החיים" המשקלל קריטריונים שונים, ובכללם בית הקבע, מיקום התא המשפחתי, מיקום העסק או העבודה, מיקום הנכסים, מיקום הקשרים החברתיים, שייכות לארגונים מקצועיים וכיו"ב.

אם משבר הקורונה יחלוף בטווח של מספר שבועות בודדים, לא צפויה להתעורר בעיה גדולה בעניין שאלת התושבות הפיסקלית של תושבי ישראל השוהים בישראל מפאת נגיף הקורונה, והם  ימשיכו להיחשב לתושבי חוץ כל עוד יעזבו את ישראל מיד. 

השאלה מה יקרה אם יתממש תרחיש שבו המשבר יימשך עוד מספר חודשים, או לא יסתיים עד סוף שנת 2020?

שכירים בחברות זרות שהעסקתם נמשכת, והם ממשיכים לעבוד מרחוק באמצעים האלקטרוניים המודרניים, משפחתם נמצאת איתם מכורח הנסיבות, ואם וכאשר סיום המשבר יוביל גם לחזרתם למדינת המוצא,  סביר כי תושבותם הזרה עומדת בעינה אף בתקופה זו.

תקנה 3 לתקנות מס הכנסה (קביעת יחידים שיראו אותם כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל) הקובעת כי יראו אדם שאינו עולה חדש ושוהה בישראל יותר מ-183 ימים כתושב חוץ, אם בחמש שנות המס הקודמות לשנת המס היה תושב חוץ והוא נופל לאחת הקטגוריות המנויות בתקנה. בין הקטגוריות נכללת קטגוריה של חולה המאושפז בבית-חולים או במוסד שיקומי, שהגיע לישראל לצורך אשפוז או שחלה בעת שהותו בארץ, ואשר אילולא תקופת אשפוזו לא היו חלות לגביו החזקות המספריות. ניתן להקיש מתקנה זו, אף אם לא מתקיימת מפורשות במקרה שלפנינו, שנסיבות רפואיות של מגפה עולמית 'המקרקעות' אדם לישראל, לא יפגמו בסטטוס תושבותו הזרה. אף אם קבוצת האנשים המדוברת לא חלתה ולא אושפזה, אנו סבורים שכורח הנסיבות מחייב את המסקנה  שהם  נותרו תושבי חוץ. מיסוי רילוקיישן - מיסוי בינלאומי